Israel: A Gap Between The Information Presented To A Potential Purchaser Of A Public Company And The Information Presented To The Public (Hebrew)

מח' כלכלית, מחוזי ת"א/ פער בין המידע המוצג לקונה פוטנציאלי של חברה ציבורית לבין המידע המוצג לציבור

במסגרת דיון בבקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד נושאי משרה בחברה ציבורית, בית המשפט המחוזי בת"א (מח' כלכלית) דן בטענת המבקשים, כי על החברה היה לדווח לציבור על מידע אשר הועבר לידיעת קונה פוטנציאלי איתו חברה ציבורית ניהלה משא ומתן. בית המשפט קבע, כי המידע שיש למסור לציבור במסגרת דיווחי החברה הציבורית איננו בהכרח זהה למידע שנמסר על ידי החברה הציבורית לצד שכנגד במסגרת משא-ומתן לקראת עסקה.

במקרה זה ניהלה הקונה הפוטנציאלית (קבוצת האצ'ינסון) משא ומתן להתקשרות בהסכם מכוחו היא תקנה מבעלת השליטה בחברה, 75% ממניות החברה תמורת סכום כולל של 125 מיליון דולר וקיבלה מידע בנוגע לחשיפת מס אפשרית של החברה, שלא התפרסם בדיווחי החברה לציבור המשקיעים.

בית המשפט קבע כי כללי הדיווח לציבור המשקיעים נקבעים בחוק ניירות-ערך, בתקנות הדיווח, בכללי הרשות ובהלכה הפסוקה ביחס לדיווח. לעומת זאת, כללי הגילוי במשא ומתן לקראת חתימת הסכם נובעים קודם כל ממערכת ההסכמות בין הצדדים והדרישות של הצד השני למשא-ומתן, וכן מהכללים הנוגעים לניהול משא-ומתן לקראת התקשרות בחוזה.

בית המשפט ציין את השוני בין הנמענים של המידע וזאת מבחינת היכולת שלהם לעבד את המידע ומבחינת המוטיבציה שלהם להשקיע בניתוח כמויות גדולות של מידע. בכל הנוגע לציבור המשקיעים, נקודת ההתייחסות היא נקודת המבט של המשקיע ה"סביר" ולא של המשקיע ה"מתוחכם". מבחינת רוכש שליטה בחברה ציבורית, יש היגיון בעריכת בירור מקיף לגבי כל הנתונים של החברה. בירור כזה כרוך בעלויות גבוהות, אולם הוא נדרש וסביר במסגרת עסקה בסדר גודל כזה. בנוסף, קבוצת האצ'ינסון היא גוף מתוחכם שיכול להיעזר ביועצים מסוגים שונים, אשר יש ביכולתם לסווג את מכלול המידע שנמסר להם על ידי החברה ולהתייחס לכל פיסת מידע בהתאם לאיכותה ולמשמעותה הכוללת. לעומתה, למשקיע הסביר אין בדרך כלל כישורים לערוך את הסיווג של המידע ולכן הצפה של מידע רב מדי עלולה לפגוע במטרות החוק ולהטעות את המשקיע שאין מבחינתו טעם להשקיע את המשאבים הכספיים הדרושים לצורך בירור המידע והערכתו. לפיכך, החובה "לסנן" את המידע ולאתר את המידע שהוא "מהותי" לציבור המשקיעים חלה על החברה. לעומת זאת, ככל שהדבר נוגע עסקת רכישת השליטה, החברה איננה אמורה לערוך את ה"ניפוי" והסיווג הזה, אלא שהרוכש הוא שאמור לבצע אותו בדרך-כלל בכוחות עצמו.

בהתאם לכך, נקבע כי העובדה שמידע נמסר במסגרת המשא ומתן לקבוצת האצ'ינסון, אין די בה כדי להוכיח כי היה על החברה לגלות אותו גם במסגרת דיווחיה לציבור המשקיעים.

(תצ (ת"א) 14270-11-14 דרור כהן נ' אילן בן דב)

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.