עבודה ארצי/ זכאות שכר בגין "שעות טיסה"
במקרה זה נקבע כי "שעות טיסה" במהלכן עושה העובד את דרכו למקום עבודתו במשרדי לקוחות בחו"ל לא מהוות שעות עבודה המזכות בשכר, אולם נקבע כי בעתיד הזכאות תיבחן על פי הנסיבות הספציפיות.
במסגרת ערעור על החלטת בית הדין האזורי, דן בית הדין לעבודה הארצי בשאלה האם "שעות טיסה" במהלכן עשה עובד את דרכו למקום עבודתו בחצרי לקוחות שמעבר לים מהוות שעות עבודה המזכות אותו בשכר עבודה ובגמול עבור עבודה בשעות נוספות. בערכאה התחתונה נקבע כי העובד זכאי לשכר בגין שעות הטיסה עצמן שהיו בשליחות המעסיק לחו"ל ולצורך עבודתו. בית הדין נימק קביעתו בכך שמעצם טיבן מהוות שעות הטיסה פרק זמן ארוך בו העובד אינו יכול לעסוק בענייניו האישיים, הגם שמהותית אינו עומד לחלוטין לרשות העבודה. בהתאם לאמור, פסק בית הדין האזורי לעובד את השעות שתבע בגין טיסה, אולם ניכה מהן את השעות בהן נסע לשדה התעופה או ממנו, ואת שעות השהיה בשדה התעופה.
בית הדין הארצי הפך את החלטת בית הדין האזורי וקבע שבמקרה זה לא עלה בידי העובד להראות כי התקיימו בעניינו נסיבות המצדיקות חריגה מן הכלל שקובע כי אין לכלול את הזמן בו נסע העובד ממעונו למקום עבודתו ובחזרה ממנה כשעות עבודה המזכות בשכר. מן הראיות גם עלה כי לא היה מדובר בנסיעות מרובות לחו"ל וכי ההיקף היחסי של שעות הטיסה היה זניח יחסית.
בית הדין הוסיף כי תיתכנה נסיבות שבהן יהיה מקום לחרוג מכלל זה ולהכיר בשעות הנסיעה אל היעד שבו מבצע העובד עבודה כחלק משעות העבודה. בכל מקרה תבחנה הנסיבות לגופו של עניין לאור ובהתאם לתכליותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה.
(עע (ארצי) 15233-09-13 חברת אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ נ' יתיר זלוסקי)
The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.
