מחוזי/ מיסוי אופציות של דירקטור

בית המשפט קבע כי יש לסווג מימוש אופציות (המרתן למניות), שהוענקו לדירקטור שהוגדר על ידיו כ"לא מקצועי", כהכנסה החייבת במיסוי הוני, ולא כהכנסת עבודה (או הכנסה ממשלח יד או הכנסה מעסק), הגם שלא חל סעיף 102 לפקודת מס הכנסה על אופציות אלה.

פרופ' קרן, רופא מומחה, כיהן כ-19 שנה כדירקטור בחברת בתרו תעשיה רוקחית בע"מ. פרופ' קרן קיבל בשנים 1994-1996 אופציות לא סחירות, במחיר מימוש זהה למחיר המניה בבורסה בזמן ההקצאה, לרכישת מניות של החברה. הוא מימש את האופציות למניות ב- 2003 (לאחר מכן גם מכר את המניות).

פקיד השומה לא חלק על כך שהאופציות לא היו סחירות במועד ההקצאה (וככל הנראה גם לא חלק על העדר הטבה במועד ההקצאה), אך טען שיש למסות את מימושן במס פירותי משום שהאופציות הוקצו למערער בתמורה למתן שירותיו כדירקטור. לכן, טען פקיד השומה שחל סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה ושהכנסתו מהמרת האופציות למניות במועד המימוש הוא אירוע מס פירותי.

בית המשפט קבע שתחולתו של סעיף 3(ט) לפקודה מוגבלת לעובדים, לנותני שירותים ולבעלי שליטה בלבד. הכנסתם של אלה ממימוש אופציות היא בגדר הכנסה פירותית.

בית המשפט פסק כי לא התקיימו יחסי עבודה בין החברה לפרופ' קרן ושתפקידו של פרופ' קרן כדירקטור בתרו לא עולה לכדי "עסק" ואין לראות בהיותו דירקטור בתרו משום "משלח יד". בית המשפט קבע שהחברה היחידה בה שימש בפועל כדירקטור הינה חברת תרו ובמסגרת זו הוא לא עשה שימוש בכישוריו מתחום מומחיותו הרפואית. בית המשפט קבע שיראה דירקטור מקצועי כמנהל עסקים המכהן במספר דירקטוריונים או בתפקידי ניהול אחרים, בבעל שליטה המכהן במקביל גם כדירקטור באותה חברה או באותו אשכול חברות ומי שהינו בעל מנגנון עסקי של מתן שירותי ניהול או אספקת שירותי דירקטורים לעסקים. עוד דירקטורים שבית המשפט יכול לראות בהם כדירקטורים מקצועיים הם עורכי דין, כלכלנים, רו"ח הנותנים שירותים לחברות, ובמסגרת זו גם מכהנים כדירקטורים בחברות לצד אותו עיסוק מקצועי. לבסוף, בית המשפט הוסיף כי כאשר מדובר בחברת הזנק בה הרעיון או הפיתוח נשענים על היכולת המקצועית של דירקטור, ניתן לראות בו דירקטור מקצועי. מכל מקום, הבחינה היא לפי הנסיבות בכל מקרה.

לפיכך, בית המשפט קבע כי סעיף 3(ט) לא חל במקרה זה. ארוע מס התרחש במועד הקצאת האופציות המהווה "הכנסה אחרת", שהמקור הרלבנטי לחיובה במס הינו פירותי – אך מכח סעיף 2(10) לפקודה (להבדיל ממקורות המס אותם מכמת סעיף 3(ט)). ואולם, במועד ההקצאה לא הייתה הטבה ולכן בפועל אין מס. במועד המימוש התחייב מס הוני.

יש לשים לב שבפסק הדין מדובר במקרה ייחודי. כ"כ, לא מן הנמנע שרשויות המס יבחרו לערער עליו לבית המשפט העליון על מנת לחדד את הדין בנושא.

(עמ (ת"א) 1191-09 פרופ' גד קרן נ' מדינת ישראל פ"ש גוש דן)

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.