המלצתו הראשונה של הצוות הבין-משרדי שהוקם במשרד המשפטים לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים, כפי שפורסמה השבוע, הינה המלצה חמה לצדדים לחוזה לנהל משא ומתן בתום לב ולפעול בשיתוף פעולה, במטרה להתמודד עם השפעות משבר הקורונה על ביצוע החוזה. המלצה זו, אף שהיא נכונה גם בחיי היום-יום ובהתנהלות עסקית רגילה, מקבלת בתקופות המשבר משנה תוקף נוכח הקושי בניהול היחסים החוזיים על רקע אי הוודאות בשווקים.

המלצה זו מציפה את הצורך לאמץ קיום משא ומתן בתום לב גם בסיטואציות מורכבות יותר, בהן נמצאות חברות בימים אלו, ושורשיה נעוצים עמוק בשיטת המשפט הישראלית ובאים לידי ביטוי גם בחוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו לפני פחות משנה.

החוק החדש נועד להתמודד עם סיטואציות של תאגיד, או חייב יחיד, המצויים על סף חדלות פירעון, או כבר חצו סף זה. כאשר אחת ממטרות העל של החוק, ונושאת הדגל ברפורמה שאותה נועד החוק לקדם, היא שיקומו הכלכלי של החייב שנקלע לסיטואציה של חדלות פירעון. החוק קובע הוראות שונות שנועדו במכוון, או שלא במכוון, לייצר תמריץ עבור חייבים להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם ככל הניתן לאחר זיהוי הקושי הכלכלי, ולעשות זאת תוך שיתוף פעולה מירבי עם כל הגורמים שעשויים להיות מושפעים ממנו.

ישנם יתרונות משמעותיים בגיבוש הסדר חוב מוסכם – הן עבור החייב עצמו והן עבור נושיו, ובראשן החיסכון בעלויות הגבוהות של הליך חדלות הפירעון עצמו - עלויות ניהול ההליך, מינוי בעל תפקיד חיצוני ששכרו נגזר מתוך קופת החברה ונכסיה ועל חשבון הנושים עלויות ייצוג של הנושים עצמם. בפרט בסיטואציות כמו זו שאנו חווים בימים אלה כאשר הקושי של עסקים רבים נובע ממצוקה תזרימית זמנית (להבדיל מניהול כושל, כישלון עסקי שורשי וכיוצ"ב) – ישנה עדיפות להמשך פעילות התאגיד עד לאחר יעבור זעם. במקרים אלו עדיף חייב פעיל, המסוגל לייצר הכנסה בטווח הארוך אם רק נקל על מצוקתו הזמנית – על פני חייב שעסקיו סגורים ומעט הנכסים שנותרו לו מחולקים בין הנושים.

יש להזכיר בהקשר זה כי, גם עצם הפתיחה בהליך עשויה להוביל לירידת ערך מהותית בשווי הנכסים של החייב ולפגוע בסיכוי לממש אותם במחירי שוק מתאימים וכך גם לצמצם את הסכום לחלוקה לנושים.

יתרון משמעותי נוסף לניהול משא ומתן והשגת הסדר חוב עם נושים שלא באמצעות מתן צו פתיחה בהליכי חדלות פירעון, הינו שמירת השליטה של בעלי המניות בתהליך השיקומי ובתאגיד. כך, טוב יעשה בעל מניות המעוניין בשמירת השליטה בתאגיד אם ישקף את הקושי לנושים ויפעל לגיבוש הסכמות עימם.

כמו בעלי המניות גם נושאי המשרה בתאגיד המזהים קושי פוטנציאלי של התאגיד לעמוד בהתחייבויותיו יוכלו (בסיטואציות מסוימות ובהרכב נושים מסוים) לפנות ולנהל משא ומתן להסדר חוב עם נושי התאגיד ופעולה זו, ככל שתביא לצמצום היקף חדלות הפירעון עשויה להקנות להם הגנה מפני תביעה פוטנציאלית.

אם כן, המלצת הצוות הבין-משרדי רלוונטית לסיטואציות החורגות מגדרי חוזה בין שני צדדים, על כן ראוי ליישמה גם בהיקפים רחבים יותר ולחתור לגיבוש הסדרי חוב לחברות וחייבים בקשיים חלף הפניה להליך משפטי לעומתי, שעשוי כשלעצמו להיות "אירוע רב נפגעים". אכן, ניהול משא ומתן עם נושים ושיקוף של קושי כלכלי כלפיהם הוא תהליך מורכב ויש לנהלו בזהירות רבה ומובן כי לא בכל המקרים תהליך כזה אכן יוביל לתוצאות הרצויות - אולם דווקא בעת משבר כה חריף במשק ההמלצה של הצוות הבין-משרדי ראויה ליישום ותשומת לב מוגברת.

* הכותבת היא עורכת דין במשרד יגאל ארנון ושות', מומחית לדיני חדלות פרעון ושיקום

Originally published in ANET.co.il

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.