Eliza: Is something troubling you?

You: men are all alike.

Eliza: what is the connection, do you suppose?

You: They are always bugging me about something or other.

Eliza: Can you think of a specific example?

You: Well, my boyfriend made me come here.

Eliza: Is it important to you that your boyfriend made you come here?

You: He said I'm depressed much of the time.

Eliza: I am sorry to hear that you are depressed.

You: Its true. I am unhappy.

Eliza: can you explain what made you unhappy.1

אלייזה אינה מטפלת באמת כי אם תכנת מחשב שנכתבה בשנת 1966 והכוללת תסריט של "מטפל" המגיב לדברי המטופל באמצעות זיהוי תבניות (גרסה מוקדמת של NLP). במקור ביקש ממציאה, ד"ר וייצנבוים להראות את המלאכותיות שבתקשורת בין מחשב לאדם, אולם הופתע מהתגובות הרגשיות שאלייזה זכתה להן.

אז מה הקשר בין אלייזה והקורונה? האם השיחה עם "אלייזה" המודרנית מוגנת תחת חובת סודיות? ומה צריך לדעת מבחינה משפטית אם אתם מפתחים מוצר בתחום הטלה פסיכותרפיה? על כך בפוסט זה.

לדברי משרד הבריאות, בעקבות הקורונה חלה עלייה בפניות למרפאות על רקע מצוקות נפשיות, כשמדובר בעיקר במקרים של חרדות ודכאון. הסיבות הינן מגוונות, אנשים פוטרו או הוצאו לחל"ת, עסקים נסגרו, ותחומי תעסוקה כמו תיירות ותרבות "הוקפאו". נוספו לכך גורמי לחץ ומתח נוספים כמו ריחוק חברתי, בידוד, בדידות, דאגה לבני משפחה מבוגרים או חולים, והצורך לדאוג לילדים שנשארו בבית. ניכרת גם עלייה בדיווח על אלימות במשפחה. אך גם לפני תקופת הקורונה ההמתנה לתור היתה ממושכת - לפי סקר שנערך ביולי השנה, ההמתנה לתור ראשוני היתה לרוב כחודש וחצי והתור לטיפול פסיכותרפי פרטני כחצי שנה (דה מרקר, 25.9.20).

מגיפת הקורונה מוצאת את תחום בריאות הנפש בישראל שחוק מתמיד. אף כי התחום עבר לפני מספר שנים מאחריות משרד הבריאות לאחריות קופות החולים, ורופאי המשפחה מסייעים למטופלים שלהם בטיפול תרופתי, טיפול פסיכותרפי עדין אינו נגיש וזמין לכלל המבוטחים הזקוקים לכך. טיפול נפשי לחרדות ולדכאון נתפש כמיועד למי שמסוגל לשלם סכומים משמעותיים לטיפול פרטי.

לאורך השנים חלה שחיקה בתקציבי בריאות הנפש, בתי חולים פסיכיאטריים מצויים במאבק מתמיד לטיפול טוב יותר בחולים, ומתמודדים עם הסטיגמה הנלווית למחלות הנפש. למרות העלייה במודעות לנושא, קיים עדין קשר של שתיקה בכל הנוגע להיזקקות לסיוע רפואי בתחום ובמיוחד בכל הנוגע למחלות והפרעות בתחום בריאות הנפש .

ואולם, נוכח מגיפת הקורונה לא היה מנוס מכך, ופסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים רבים הפכו למטפלים באופן דיגיטלי. על אף הקשיים הכרוכים בהמרת שיח אינטימי למישור הדיגיטלי, נראה כי הטלה-פסיכולוגיה זוכה להצלחה. חברות מציעות טיפול פסיכותרפי און ליין בשיחת וידיאו בין מטפל ומטופל או במשלוח הודעת טקסט או סרטון, שנענה על-ידי המטפל, ומחקרים תומכים באפקטיביות של טיפול נפשי דיגיטלי. חברות אחרות מציעות טלה פסיכותרפיה המתמחה בטיפול בהפרעה און ליין בצירוף תרגול דיגיטלי ופורום תומך.

הטיפול הדיגיטלי בתחום בריאות הנפש אינו אפשרי ונח לכולם. כך, מרפאות מסוימות בארה"ב הציעו שירות זה דרך הטלפון (אודיו בלבד) למטופלים המתקשים להתמודד עם הטכנולוגיה או שאינם נגישים לשירות אינטרנטי. הצעה אחרת היתה להקים מתקנים לטיפול פסיכותרפי און ליין, בהם יש סביבה נעימה, חיבור אינטרנט ואמצעי הגנת- פרטיות, לאותם מקרים בהם בית המטופל אינו מספק התנאים הנדרשים.

אף כי קל יותר לאתר מדד רפואי חריג או ממצאי דימות לקויים מאשר להעריך התנהגות, חשיבה ורגשות אנושיים, ניתן לראות כי הבינה המלאכותית מתקדמת בצעדי ענק לשם. כך, יש חברות המשתמשות בבינה מלאכותית על מנת לסייע לרופאים להתאים את התרופה הטובה ביותר נגד דכאון. חברת מסוימת פיתחה צ'אט בוט, העושה שימוש בטכנולוגיה של בינה מלאכותית ו-NLP לאבחון המשתמש ולהציע לו טכניקות טיפול שונות, כמו CBT.

עם זאת, האנשים והמוסדות הנזקקים ביותר לחדשנות בטיפול רפואי – קרי החולים ובתי החולים הפסיכיאטרים – הם גם האחרונים להנות ממנה, וברור שקיימים צרכים משמעותיים הדורשים מענה. גם בתחום הטיפול הפסיכולוגי קיים חשש שהמטופלים הנמנים על הגיל השלישי, יוותרו מאחור בשל חוסר אוריינטציה דיגיטלית.

אז על מה צריך לחשוב מבחינה משפטית כשמפתחים אמצעי לרפואה דיגיטלית בתחום בריאות הנפש?

אם מפתחים אמצעי של טלה רפואה או אפליקציה רפואית חשוב לעיין בפוסטים הקודמים שפורסמו בנושאים אלה. בנוסף, חשוב לקחת בחשבון את הדברים הבאים:

רגישות המידע מחייבת התייחסות משמעותית להגנה על הפרטיות. כך, נשאל: האם קיימת חובת סודיות רפואית ביחס לשיח של מטופל עם צ'אטבוט כמו "אלייזה", כשאין מטפל או מוסד רפואי שמפעיל אותה? בישראל חוק זכויות החולה קובע את חובת הסודיות הרפואית על הרופא והמוסד הרפואי. כשהמוסד הרפואי או הרופא אינם מעורבים במתן השירות, מדובר במידע רגיש שמוגן לפי חוק הגנת הפרטיות (ביחס לפרטיות וההבדלים בין מצבים אלה, ראו הפוסטים הקודמים, בנושא טלה רפואה ואפליקציות רפואיות). שאלה מורכבת יותר היא האם נדרשים מנגנוני פיקוח ובקרה של גורם אנושי במצב זה, וכיצד נכון להבנות אותם.

בנוסף, תחום בריאות הנפש ומקצועות המטפלים מוסדרים בשורה של דברי חקיקה שונים, ובהם גם, חוק הפסיכולוגים, חוק העובדים הסוציאליים, ולגבי פסיכיאטרים - חוק הטיפול בחולי נפש, וחוק זכויות החולה. בהתאם נדרש לבחון את הפעולות המבוצעות באמצעות המוצר, ולוודא שהן תואמות את הסמכויות והחובות הקבועות ביחס למטפלים השונים.

כך למשל, לכל מקצוע טיפולי קיימות הגדרות שונות לחובת הסודיות הרפואית, חובות דיווח לרשויות במקרים שונים (למשל, במקרה בו מטופל מסכן אדם אחר או את עצמו), דרישות שונות ביחס להסכמת המטופל להעברת מידע ועוד.

כמו כן, בתחום בריאות הנפש קיימים סיכונים אינהרנטיים הכרוכים בהשלכות של טעויות בטיפול רפואי ביחס למטופל שעלול להיות מסוכן לעצמו ולאחרים. לכן, יש חשיבות לגדר סיכונים אלה הן במסגרת גיבוש פרוטוקול ההתנהלות הנכון במוצר המפותח לרבות נקודות התערבות אנושיות ופיקוח במידת הצורך, והן במסגרת ההסדר הביטוחי ובהסכמים המסדירים את היחסים בין הצדדים.

כוח החיזוי של הבינה המלאכותית אף הוא מעורר שאלות. יתכן שבעתיד הבינה המלאכותית תסייע באיתור גורמי סיכון לחרדה ודכאון, ובכך תעלה את המודעות של הרופאים והמטופלים למצב זה ותסייע לטיפול בו. בד בבד, קיים חשש כי איתור גורמי סיכון למחלות נפש יגרום בסופו של יום לפגיעה בפרטיות, להפליה של אנשים בשוק העבודה, בביטוח הרפואי ובחברה. שאלות נוספות שהבינה המלאכותית מעוררת יידונו בפוסט ייעודי בהמשך.

אין ספק שהמפגש של רפואה דיגיטלית עם תחום בריאות הנפש הוא בעל פוטנציאל לפריצת דרך משמעותית שתיטיב דווקא עם מטופלים הזקוקים לכך מאד, אך נוכח הסיכונים המשפטיים, חשוב ללוותו בייעוץ משפטי.

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.