חקיקה / חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018

ביום 5 במרץ 2018 אישרה מליאת הכנסת את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 , שייכנס לתוקף בספטמבר 2019.

מטרת החוק הינה הסדרת דיני חדלות הפירעון באמצעות חקיקה מודרנית, הנותנת מענה לצרכי הנושים, החייבים והמשק בכללותו . הרפורמה יוצרת קודיפיקציה ומסדירה תחת מסגרת אחת את כל דיני חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים.

החוק החדש מבטל את פקודת פשיטת הרגל וכן את הסעיפים הרלוונטיים בפקודת החברות. בנוסף, החוק מבטל, מתקן ומוסיף סעיפים שונים בשורה של חוקים שונים, לרבות חוק ההוצאה לפועל, חוק החברות ופקודת האגודות השיתופיות.

החוק מחדש, בין השאר, שתי נקודות מהותיות:

  1. הגדרת חדלות פירעון החוק החדש משנה את הגדרת חדלות הפירעון כך שחדלות הפירעון - לא חייבת להיות תזרימית בלבד )יכולת מיידית לשלם חובות(, אלא יכולה להיות גם מאזנית )היחס בין ההתחייבויות לנכסים שבידי החייב(.
  2. שינוי סדר הפירעון החוק החדש מצמצם את דיני הקדימה של המדינה והרשויות המקומיות - )שאחרי הנושים המובטחים הם הראשונים בקבלת החזר החוב בעת גביה מהחייב(. מצמצום זה נהנים הנושים המובטחים בשעבוד צף שממוקמים בסדר הנשייה לאחר המדינה )בנקים לדוגמה(. על פי החוק החדש, הנושים המובטחים שקיבלו תמורה מחובות בשעבוד צף, יעבירו 25% משווי תמורה זו לפירעון חובות במעמד נושה רגיל. מהלך זה נועד להגדיל את השוויון בין הנושים ולחזק את מעמד הנושים הכלליים )הלא מובטחים(.

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.