בשים לב לתמורות הטכנולוגיות והמשקיות בעשורים שחלפו מאז נחקק חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ולנוכח השינויים המפליגים בהסדרים המשפטיים החלים במדינות העולם על הגנת המידע האישי, משרד המשפטים בוחן בימים אלה כיצד ובאילו תחומים ראוי חוק הגנת הפרטיות לשינוי, לעדכון או לתוספת. על מנת לקבל נקודת מבט רחבה ככל האפשר ,בתאריך 29 בנובמבר 2020 פנה משרד המשפטים בקול קורא לציבור להביע עמדה בנוגע לסוגיות הבאות:

  1. האם קיימים היבטים שבהם ההגנה שמעניק הדין הנוהג בישראל בקשר לזכות לפרטיות במידע ממוחשב המעובד במאגרי מידע היא חסרה או לא מספקת?
  2. האם קיימים היבטים בהם הדין הנוהג לא מתאים למציאות החברתית והכלכלית, או מטיל נטל בירוקרטי לא מוצדק או מוגזם על ארגונים המנהלים מאגרי מידע או מעבדים מידע?
  3. האם יש צורך לתקן את החוק במי מהתחומים הבאים:
    • קביעת בסיסים חוקיים נוספים לעיבוד מידע, מלבד הסכמה והסמכה.
    • שיפור והרחבה של זכויות נושאי המידע, לרבות הזכות להישכח והזכות לניוד מידע ועל התייחסות פרטנית לעיבודי מידע אוטומטיים ופרופיילינג.
    • קביעת חובות נוספות על בעלים של מאגרי מידע ומחזיקים במאגרי מידע, לרבות מתחום האחריותיות (accountability), כדוגמת מינוי ממונה הגנת פרטיות ארגוני, עריכת תסקיר השפעה על פרטיות ועיצוב לפרטיות.
    • עיגון בחוק של עקרונות לעיבוד מידע.
    • הרחבה של סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות.
    • עיגון בחוק של הסדרים הנוגעים לעצמאות הרשות להגנת הפרטיות.
    • ביטול מוחלט של דרישת הרישום של מאגרי מידע.
    • התייחסות פרטנית לאוכלוסיות מיוחדות, כדוגמת קטינים.

כמו כן, משרד המשפטים מקדם בברכה כל התייחסות לנושאים נוספים שנוגעים לתחומים הנ"ל.

קול הקורא נמצא כאן. התייחסויות לקול הקורא ניתן להעביר עד ליום 13.12.2020 לכתובת דוא"ל: regulation@justice.gov.il

לקוחות אשר תחום עיסוקם כולל שימוש רציני במידע אישי או שפעילותם כוללת העברה או עיבוד של מידע אישי מוזמנים להשיב לקול הקורא כמפורט לעיל ישירות או דרכנו.

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.